איך מלמדים ילדים לזהות, לבטא ולווסת רגשות
בגן הילדים מתרחשת למידה עמוקה הרבה מעבר לצבעים, אותיות ומספרים.
זהו מרחב בו ילדים לומדים מה קורה להם עמוק בתוך הלב כשהם נפגעים, מתרגשים, מקנאים, מתוסכלים או גאים בעצמם.
שפת הרגשות אינה תוספת ללמידה, אלא מיומנות יסוד שמאפשרת לילדים:
למה ילדים זקוקים ללימוד של שפת הרגשות?
ילדים חווים רגשות בעוצמה גבוהה, אבל ללא שפה מתאימה הם פועלים דרך הגוף וההתנהגות.
ילד שמרגיש קנאה – עלול לקחת משחק בכוח. ילדה שמתוסכלת – עלולה לבכות או להתפרץ. ילד שנפגע- – עלול להתרחק או להגיב בכעס
כשאין לילד מילים לבטא את מה שהוא מרגיש – הוא פועל במקום לדבר. כשיש מילים – נפתח מרחב של חשיבה, ויסות ובחירה
צעד אחר צעד – איך נרחיב את אוצר המילים הרגשי?
נקרא לרגש בזמן אמת
הדרך החזקה ביותר ללמד רגשות היא שיקוף יומיומי.
דוגמה מהגן:
ילד לוקח בכוח משחק מחבר. במקום לומר: "לא לוקחים ולא חוטפים!"
אפשר לומר :"רצית מאוד את המשחק. אתה כועס עכשיו. בא נבקש יחד לשחק לפי תור".
כך הילד לומד שלרגש יש שם, שמותר להרגיש, שאפשר לדבר לפני שפועלים.טיפ מעשי:
בחרי בכל יום 3–4 מצבים והקפידי לקרוא לרגש בקול, בלי שיפוט.
נרחיב את אוצר המילים הרגשי
רוב הילדים מכירים שלושה רגשות: שמח, עצוב, כועס.
המטרה שלנו היא להרחיב את אוצר המילים.
בגן אפשר לעבוד עם:
נשתמש בסיפורים ובסיטואציות מחיי הילדים
רגש נלמד טוב יותר דרך הזדהות.
במקום לשאול: מה הרגשנו בסיפור?
נבחר בשאלות מדויקות יותר:
נשוחח על רגשות בלי לבטל אותם
משפטים כמו: זה לא נורא/ אין סיבה לבכות, אמנם נאמרים מתוך רצון להרגיע, אבל הם מוחקים את הרגש.
במקום זה נאמר: אני רואה שזה היה לך קשה/ זה באמת מאכזב /בוא נחשוב יחד מה יכול לעזור עכשיו
שפת רגשות היא בסיס לחיים: לקשר, ללמידה, לביטחון עצמי ולחוסן.
כאשר אנו מעניקים לילדים מילים למה שמתרחש בתוכם –
אנחנו לא רק פותרים התנהגות, אנחנו בונים אדם שמבין את עצמו ואת סביבתו.
לא צריך פעילויות מורכבות.
צריך עיניים רואות, אוזניים קשובות ומילים מדויקות.
וזה אולי הכלי החשוב ביותר שאנחנו נותנות לילדים, המתנה היקרה ביותר – מתנה לחיים.
לתרגל נשיפות איטיות ומווסתות שעוזרות לגוף להירגע בזמן כעס, לחץ, התרגשות או בכי
.מחזיקים “כוס שוקו” דמיונית בשתי ידיים
:דוגמה לקצב
אחרי שהתרגיל הופך להיות מוכר, נראה את הילדים משתמשים בו בעצמם:
…“רגע… אני צריך לקרר שוקו”
